אימוץ כלב חדש

מאמר זה נכתב על ידי נדב עבו - מאמן כלבים באיזור חיפה והצפון.

לינק לאתר המאמן: https://www.dog-trainer.co.il/

אחרי שבחרנו איזה כלב לאמץ ואחרי שעשינו את תהליך האימוץ בליווי וייעוץ של מאמן כלבים, בואו נדבר על מה קורה ביום הראשון של הכלב בבית? מה קורה בשבוע הראשון של הכלב בבית??

השבועות או החודש הראשון של הכלב בבית נקראת תקופת ירח הדבש. מדוע? משום שהרבה פעמים כלבים יציגו התנהגות מאוד תלותית, חמודה, טובה,נעימה, כאילו האימוץ ממש עבר על מי מנוחות וללא בעיות. ואז.. או.. אז… הכלב מתחיל "לבדוק גבולות". לאחר שהכלב למד אותנו ואת סביבתו החדשה יצוצו התנהגויות שעשויות להפתיע אותנו. 

נכון, לעיתים, אין כלל את תקופת ירח הדבש. לעיתים הכלב בחששות ובפחדים ומתנהג בצורה הטבעית שלו כבר מההתחלה. אם זה גור, ובכן, גור זה סיפור אחר לגמרי. עם גורים יש לנו אתגרים אחרים. 

אז, בואו נתרכז בכמה נקודות שמומלץ לעשות/לא לעשות כשהכלב/גור מגיע לראשונה הביתה. 

גור חדש בבית – חבילה מתוקה שבתוכה חבויים אתגרים רבים:

1. תשומת לב: גורים זקוקים להמון תשומת לב. בדיוק כמו גורים של בני אדם, גם הם זקוקים לנו פיזית, לנוכחות שלנו ולמגע הגופני איתנו. זה עניין טבעי ואנחנו צריכים לספק להם זאת.
2. תיחום בסלון: החלטתם לסדר לגור תיחום? נפלא. סדרו לגור מקום נוח, חמים ונעים בתוך התיחום. מיטה בגודל המתאים ושמיכות עבות יכולות לעשות את העבודה. קערת מים תמיד תהיה מלאה בתוך התיחום [לעולם אל תגבילו מים לכלב]. אוכל וכמה צעצועים גם כן יכולים להיות מבורכים בתוך התיחום. לגבי פדים לטובת צרכים – אפשרי.

   ו… הפתיעו את הגור עם חטיפים בתוך התיחום. וכן, אני מתכוון ממש תפתיעו אותו – פזרו, בתוך התיחום, חתיכות חטיפים ותנו לו למצוא אותם לבד בכוחות עצמו. זה יעלה את ערך התיחום פי כמה וכמה.

3. תיחום בחדר השינה: סדרו מקום מתוחם, עבור הגור, גם בחדר השינה שלכם. כן, כן, במהלך הימים הראשונים ואולי אפילו השבועות הראשונים, הגור לא ישן לילות שלמים וכשהוא מתעורר באמצע הלילה רצוי שתהיו נוכחים במרחק ראיה ממנו, אחרת הוא עלול לבכות וליבב. אם תחשבו על זה, זה בדיוק כפי שאנחנו נוהגים עם תינוקות אנושיים. תינוקות ישנים בחדר השינה כחצי שנה ראשונה לחייהם ורק אז עוברים הרגלה הדרגתית לשינה עצמאית בחדר שינה נפרד. כשהגור יתחיל לישון לילות מבלי להתעורר באמצע הלילה תוכלו בהדרגה להעביר אותו לישון בתיחום המרכזי שלו.

   אל תתנו לגור לישון בתיחום רחוק מכם ולתת לו לבכות עד שהוא יירגע בכוחות עצמו "וילמד לבד שזה המקום שלו" !!. זו לא הדרך הנכונה. מבטיח לכם.
   
   

4. סדר יום פעיל: אמנם גורים ישנים המון, עם זאת, אנחנו עדיין צריכים לדאוג ללו"ז ומסגרת יומיומית, גם עבורם, אבל גם עבורנו. ככל שנקפיד, כמה שיותר מהר, להרגיל את הגור לסדר יום שמסונכרן עם סדר היום שלנו, יגדל לנו כלב שרגיל וכל כולו מסונכרן ללו"ז שלנו.
   סדר יום יכול לכלול שעות קבועות של ארוחות, של טיולים (עד סיום החיסונים לצאת לגיחות החוצה לטובת חשיפה וחינוך לצרכים), של זמני סירוק / למידה / משחק / וכו'.
5. פיפי-קקי: גורים עושים המון פיפי-קקי. בלי עצבים. אם אימצתם גור לקחתם בחשבון שאתם הולכים בחודשים הראשונים לרדוף אחרי מלא פיפי וקקי. לאט לאט זה ישתפר. אני מבטיח לכם. בלי עצבים ובלי כעסים. זו תקופה וזה יעבור.
   

6. נשיכות: גורים נושכים. כן זה כואב. זה מתסכל, אבל ככה זה. לא, אי אפשר ללמד גור/כלב לא לנשוך. נשיכות משמשות הבעת תסכול וגורים מתוסכלים המון (בגלל צמיחה ונפילה של שיניים, בגלל כאבי בטן, בגלל עייפות, בגלל שהם לא יודעים לבטא את עצמם ובגלל שאנחנו לא מבינים אותם). אז להפנות כמה שניתן לצעצועים רכים ולהשתדל לשמור על קור רוח. גם זו תקופה שתעבור.
   לא לכעוס. לא לתת פליק באף. לא לסגור את הפה שלהם בכל פעם שהם נושכים. לא. לא ולא.
   זה יעבור. ככל שתקפידו על תזונה בריאה, סדר יום פעיל ופעילות מנטלית, כך יהיו פחות נשיכות.

7. תזונה: תוודאו שאתם מספקים לגור שלכם תזונה שעושה לו טוב. אני אישית ממליץ תמיד על תזונה טבעית. חשוב שתבחרו את המזון של הגור שלכם לפי המרכיבים ולא לפי מה שהמוכר בחנות אומר לכם.

8. חשיפה: אולי הדבר הכי חשוב שאתם חייבים לדעת לגבי הגור שלכם. ככל שתקפידו לעשות איתו חשיפה נכונה לכל דבר, יהיה לכם בסופו של דבר כלב בוגר שיודע להסתגל לחוויות חדשות ולשינויים שונים שיקרו לכם במהלך החיים. חשיפה, לעומת הצפה, זו היכרות עם גירויים וחוויות שונות, בצורה הדרגתית וכיפית. אין דבר יותר חשוב חשיפה נכונה של הגור שלכם לגירויים שונים ולחוויות שונות בחייכם, למשל:

   לחשוף את הגור שלכם לכלבים שונים – סופר חשוב שתבינו איך לעשות את זה נכון.

   לחשוך את הגור לים – הרי תרצו לצרף אותו שאתם הולכים ביום שבת לים, לא?

   לחשוף אותו לילדים בגילאים שונים, לאנשים זרים (חברים / משפחה).

   ועוד ועוד. 

אימוץ כלב בוגר – ממש כמו אימוץ של ילד בגיל ההתבגרות – אתה יודע שיהיו בעיות, אבל אתה לא יודע אילו: 

כאמור, החודש הראשון של הכלב בבית יקרא "תקופת ירח הדבש" או "תקופת ההסתגלות".
זוהי תהיה התקופה בה הכלב יסתגל למקום החדש, ילמד אתכם ואת ההרגלים שלכם, ילמד מה עושים ומה לא עושים ולרוב, רק לאחר תקופת ההסתגלות תתחילו להכיר את אופיו האמיתי של הכלב שלכם.
לא תמיד ולא בהכרח – יכול להיות שכבר מההתחלה הכלב יציג את אופיו האמיתי ויכול להיות שבהתחלה הכלב יהיה סופר חששן ולאט לאט יבטח בכם ויפתח אליכם.

אז מה חשוב לעשות / לא לעשות בתקופת ההסתגלות הראשונה, כדי שזו תחלוף הכי חלק שאפשר?

1. אפשרו לכלב להכיר את הבית ואת חדריו. אפשרו לו לרחרח ולמלא את סקרנותו.
2. הציבו לפחות 2 קערות מים במקומות קבועים בבית, כבר מההתחלה. מים זה הכי חשוב שלא יחסר.
3. אם הכלב מביע חששנות מכם או מהבית החדש ומוצא לעצמו פינה ומעט לצאת ממנה – הניחו לו, לא לנסות לשכנע אותו לצאת מהפינה שלו ולא לכפות עליו בכוח. מידי פעם, נסו להניח, בקרבת מקום, איזה חטיף שווה (טונה / עוף / בשר / נקניק) כד לנסות לפתות אותו מהפינה שלו. אם הוא יוצא תמורת חטיף שווה, נסו לפזר את אותם חטיפים ברחבי הבית כדי לאפשר לו להפעיל את החוש הכי חשוב שלו – חוש הריח, זה יעלה לו את הביטחון והסקרנות לאט לאט.
4. מגע: אל תכפו על הכלב מגע. לא כל הכלבים יבטחו בכם על ההתחלה ומגע מכם עדיין יהיה שווה למגע ידי זר. לכן, כדי לבנות את האמון שלו לטפו אותו אך ורק שהוא יוזם ומבקש מגע. זהו אולי טיפ שנשמע אבסורדי לחלוטין, אבל אני מבטיח לכם שזהו אחד הטיפים שהכי ייבנו אמון בניכם לבין הכלב.
5. ארוחות: אפשרו לכלב לאכול, כשאתם מגישים לו את האוכל שלו, במקום שקט ורגוע. מקום פינתי, כדי לאפשר לו לאכול ללא גירויים מלחיצים. אל תנסו כבר מההתחלה "להרגיל את הכלב שאתם נוגעים לו בקערה!" אתם עלולים רק לייצר רכושנות!! רק לאחר תקופת ההסתגלות תוכלו להעביר את מקום ההאכלה שלו למקום הקבוע. בנוסף חלקו את הכמות היומית של האוכל לפחות לשתי ארוחות בשעות קבוצות ולמשך זמן מוגבל כל פעם. אם הוא התרחק מהקערה מבלי לסיים את האוכל הרימן את הקערה יחד עם מה שנשאר בה, אל תשאירו אותה למשך כל היום. 
6. תיחום: הציבו את התיחום עוד לפני הגעתו של הכלב לבית. שהתיחום יהיה עובדה קיימת, אך השאירו אותו פתוח כל הזמן. אל תנסו לסגור את הכלב בתוך התיחום. ההרגלה אל התיחום חייבת להיעשות בצורה הדרגתית בקצב של הכלב. אם הכלב לא מעוניין להיכנס לתיחום מההתחלה – הניחו לו.
   הפתיעו אותו עם חטיפים שווים בתוך התיחום ואפשרו לו להיכנס, לאכול אותם ולצאת לפי רצונו. (להפתיע = להניח בתיחום חטיפים מבלי שהכלב יודע ולאפשר לו למצוא אותם בכוחות עצמו, לא להודיע לו או להראות לו ששמתם שם). ממליץ לשמור על שלבי ההרגלה המתקדמים לתיחום לאחר תקופת ההסתגלות.

7. סדר יום: כמה שיותר מהר הרגילו את הכלב לסדר יום קבוע ועקבי הבנוי מזמני ארוחות קבועים וטיולים בשעות קבועות. כמובן שהלו"ז חייב להיות מתאים ומסונכרן עם הלו"ז שלכם.
   הקפדו, במיוחד בימים ובשבועות הראשונים לכפות על הכלב כמה שפחות. הקפידו לעשות הכל עם חטיפים ולעודד אותו לשים רצועה, רתמה, קולר, הכל הכל עם חטיפים (כדי לא לייצר אנטי וכדי לא להפחיד אותו). זכרו – אתם עדיין אנשים זרים עבורו. ככל שהקשר בניכם יהיה עם חטיפים אתם תהפכו מהר יותר לאנשים שאפשר לסמוך עליהם וכיף אתכם.
   סדר יום הוא מקור לוודאות ו-וודאות היא מקור לרוגע וביטחון, כך שככל שיותר מהר תבנו עבור הכלב סדר יום קבוע ועקבי אתם על דרך המלך.
8. פריקת אנרגיה יומיומית: הקפידו שכל יום תהיה לכלב פעילויות שבהן הוא פורק אנרגיה. הפעילות הכי מומלצת בעיני היא משחק ושעשוע עם כלב חבר. הכירו לכלב שלכם כלבים חברים (דווקא לא רצוי בגינת כלבים, אלא בשטח ניטרלי ועם מספר כלבים מצומצם ביותר). כלב עייף הוא כלב מאושר.
9. לא לכעוס: השתדלו לא לכעוס על הכלב. גם אם אתם מרגישים שהכלב בוחן גבולות, שמרו על קור רוח והקפידו לכוון את הכלב להתנהגות הטובה באמצעות חטיפים. בתקופת ההסתגלות חשוב שהכלב לא ילמד לפחד מכם, אלא לבטוח בכם.
10. כדי למנוע מהכלב לבדוק גבולות, חזקו את הכלב על התנהגויות טובות שאתם מעוניינים שאותן הוא ימשיך לעשות. ככל שתחזקו על התנהגויות טובות הוא יחזור לעשותן. כלבים, כמו בני אדם, יעדיפו ללמוד ולבצע מתוך הרגשת ביטחון וכיף ולא להיפך.

זכרו, אתם נכנסים לתקופה לא פשוטה שיהיו בה עליות וירידות, המטרה היא לנהוג בצורה כזו כדי שיהיה להם כיף יחד עוד שנים קדימה.

ואם אתם מרגישים שאתם זקוקים ליותר ידע וכלים, ובכן… למה אני פה?!?

מוזמנים לפנות אליי כאן בתגובות, בפייסבוק, אינסטגרם או ביו-טיוב.