גידול מכרסמים.

כתבה את המאמר: נופר רותם.
גידול אוגרים

מידע כללי: ישנם 2 סוגי אוגרים בארץ: אוגרים סורים ואוגרים גמדיים (ידועים גם כסיביריים, אם כי הם תערובת של המינים הגמדיים אוגר סיבירי חורפי בהיר ואוגר קמפבל). שני מיני האוגרים הם חיות סוליטריות, כלומר הם אוהבים לחיות לבד, ולכן מומלץ לגדל אוגר אחד בכלוב. אוגרים גמדיים מאותו שגר ואותו מין כן עשויים להסתדר לעתים יחד, אך יש להשגיח ובמקרה שאינם מסתדרים להעביר לכלובים נפרדים. הגידול חייב להיעשות בתוך הבית כיוון שהאוגרים רגישים לחום.

כלוב: אוגר זקוק לכלוב קבע עם שטח רצפה בגודל של כ50*80 ס"מ או קרוב לזה. ניתן להחזיק בבית גם כלוב קטן יותר שישמש לצרכים זמניים בלבד (כגון נסיעות לוטרינר או העברת האוגר בזמן ניקוי הכלוב הגדול).

אביזרים: מסתור, בקבוק מים וגלגל ריצה. מרבית האוגרים הסיביריים יסתדרו עם גלגל סטנדרטי, אך אוגרים סוריים (ולעיתים אוגרים סיבירים גדולים במיוחד) זקוקים לגלגל גדול יותר של כ19 ס"מ ומעלה. על הגלגל להיות אחיד ולא מסורג (גלגל מסורג עשוי לגרום לשבירת גפיים).

מצע: לא מומלץ להשתמש בנסורת סטנדרטית (העשויה לרוב מעץ אלון/ אורן) כיוון שהיא מזיקה לדרכי הנשימה של האוגר. מומלץ להשתמש בגלילי נסורת דחוסה לתחתית, ומעליהם מצע רך לקינון וחפירה כגון מצע יעודי מנייר ממוחזר, נסורת מיוחדת מסוג Aspen או קרעי נייר מגבת.

מזון: מרבית התזונה של האוגר צריכה להתבסס על תערובת מזון יבש עשירה ואיכותית. כדאי להוסיף כמות קטנטנה של ירקות (גודל של כציפורן ליום), חשוב לא יותר מזה כי כמות מרובה עשויה לגרום לשלשול. שימו לב – אוגרים סיביריים נוטים לחלות בסכרת, לכן לא לתת להם פירות!

דגשים נוספים: לא להרים אוגר בעמידה! מספיקה נפילה אחת מגובה כדי שיפגע באופן חמור.

גידול ארנבונים

מידע כללי: יש כמה סוגי ארנבונים בארץ אך הגידול של כולם הינו דומה. בניגוד לאמונות הרווחות, ארנבונים אינם חיים בכלוב ולא בחצר. ארנבונים צריכים לחיות במתחם מרווח בתוך הבית. ארנבונים רגישים לחום של מעל 25 מעלות, ובישראל מרבית הקיץ החום גבוה בהרבה, וכך ארנבונים רבים מתים ממכת חום. ניתן לשחרר בחצר/ מרפסת בהשגחה בשעות נעימות בלבד. ניתן לחנך ארנבונים לעשות את צרכיהם בארגז צרכים, כמו חתולים!

מתחם מחיה – גדר גורים: ארנבונים זקוקים למרחב מחיה מרווח שיאפשר להם לרוץ ולקפוץ, ולכן מומלץ לגדלם בתוך גדר גורים מרווחת וגבוהה (גובה 76 או אפילו יותר גבוה לארנבונים גדולים ושובבים). מומלץ לשחרר בהשגחה לשחק בבית.

אביזרים: בתוך גדר הגורים צריכים להיות: מסתור גדול, ארגז צרכים גדול או כלוב גדול פתוח באופן קבוע שישמש כארגז צרכים, מתקן חציר (מומלץ לתלות מעל ארגז הצרכים – ארנבונים עושים את מרבית צרכיהם בזמן אכילה וזה מסייע להרגלה לצרכים בארגז!), בקבוק מים או קערת מים כבדה שלא ניתן להפוך, קערה לכופתאות. מומלץ גם לשים להם מנהרה.

מצע: בתוך ארגז הצרכים מומלץ לשים מצע גלילי נסורת דחוסה. בשאר השטח מומלץ להשתמש במשטח רך עבור הרגליים שלהם כגון משטח תינוקות, אפשר דשא סינטטי אך יש לשים לב שהארנבון לא מתבלבל ומכרסם אותו.

מזון: 80-90% מתזונת הארנבון צריכה להיות חציר או אספסת בהתאם לגיל: עד גיל חצי שנה אספסת, לאחר מכן יש להרגיל בהדרגה לחציר, ומגיל שנה לתת חציר בלבד. בנוסף על הארנבון לקבל כופתאות נקיות איכותיות לפי המשקל שלו. ירקות – עד גיל 4 חודשים אסור לתת ירקות! מגיל 4 חודשים להתחיל לתת בהדרגה, בעיקר ירקות עלים. ירקות ממינים נוספים מותר בכמות מזערית של כאצבע ביום כפינוק בלבד ולא יותר (למשל מלפפון, אשר עשוי לגרום לשלשול, וגזר אשר מכיל כמות סוכר גבוהה יחסית למערכת העיכול של הארנבונים).

דגשים נוספים: ארנבונים אינם אוהבים שמרימים אותם, כי זה מבחינתם מה שעושים טורפים. במיוחד לא מומלץ להפוך על הגב – הם עשויים להראות 'רגועים' הם הם למעשה קפואים מפחד, יפתחו פחד ורתיעה מכם ועלולים אף לחטוף התקף לב. מומלץ לשבת לידם הרבה בגובה הרצפה ולתת להם את הפינוקים (כל האוכל שאינו יבש) רק מהידיים, כדי שיקשרו אתכם לדברים לטובים. מומלץ מאוד לעקר ארנבונות נקבות, כיון ש70-80% מהנקבות הלא מעוקרות נוטות לפתח גידולים הורמונליים בבגרותן.

גידול שרקנים

מידע כללי: שרקנים הם חיות חברתיות ולכן מומלץ לגדל יחד 2 או 3 מאותו מין (זכרים או נקבות).

מתחם מחיה: בניגוד לאמונה הרווחת, גם שרקנים סובלים בכלוב וזקוקים למרחב גדול יותר, ומומלץ לגדלם בגדר גורים. בניגוד לארנבונים, שרקנים אינם קופצים ולכן ניתן להסתפק בגדר נמוכה מאוד.

אביזרים: מסתור, בקבוק, קערת מזון.

מצע: גלילי נסורת דחוסה.

מזון: כופתאות לשרקנים, אספסת לגורים או חציר לבוגרים, ירקות עלים, פעם ביום מזון עשיר בויטמין סי (גמבה, תפוז, פטרוזיליה...) או תוסף ויטמין סי. זה חשוב מאוד כיוון ששרקנים אינם מייצרים ויטמין סי בעצמם, ועשויים להגיע למצב של שיתוק או מוות עקב מחסור בויטמין סי.